יצא לכם פעם להיות באמצע משהו ממש מרתק וחשוב, ופתאום הייתם צריכים לעזוב הכל כדי לעזור למישהו? זה בדיוק מה שקרה לאברהם. אברהם היה באמצע התגלות מיוחדת שבה ה' נגלה אליו. פתאום אברהם מרים את העיניים. התורה כותבת פעמיים את המילה וַיַּרְא. בפעם הראשונה אברהם פשוט ראה אנשים מתקרבים, אבל בפעם השנייה הוא התבונן לעומק והבין שאלו לא סתם עוברי אורח רגילים, אלא שליחים מיוחדים מה'. אברהם עצר את השיחה עם ה' כדי לקבל את האורחים, וזה מלמד אותנו כמה גדולה וחשובה היא מצוות הכנסת אורחים.
אברהם רואה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים. למעשה אלו היו שלושה מלאכים. למה הגיעו דווקא שלושה? כי לכל מלאך יש רק תפקיד אחד שהוא צריך לבצע. מלאך אחד בא כדי לבשר לשרה שיוולד לה תינוק, המלאך השני בא לרפא את אברהם, והמלאך השלישי נשלח כדי להציל את לוט. המלאכים האלו היו נִצָּבִים עָלָיו, כלומר הם עמדו במקומם ולא רצו להתקרב יותר מדי לאוהל. הם ראו שאברהם סובל מכאבים ולא רצו להטריח אותו לקום אליהם.
אבל אברהם, למרות שהיה זקן וחלש, כל כך אהב לעשות חסד שהוא מיד הזדרז. וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, הוא פשוט רץ אליהם בשמחה גדולה לאורך כל הדרך. כשהוא הגיע אליהם, וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה. הוא לא השתחווה להם כדי להתפלל אליהם, אלא קד קידה עמוקה של כבוד, כי הוא הבין שאלו אנשים נכבדים מאוד ושליחים של ה'.