תארו לעצמכם שאתם באמצע שיחה חשובה מאוד עם מלך גדול, ולפתע אתם רואים מחוץ לחלון אנשים עייפים שזקוקים לעזרה. מה הייתם עושים? אברהם אבינו היה בדיוק באמצע התגלות מיוחדת, הוא ממש עמד ודיבר עם ה', כשלפתע הופיעו מולו שלושה עוברי אורח. אברהם רצה לגשת אליהם ולעזור להם, ולכן הוא פנה אל ה' וקרא אליו במילה אֲדֹנָי.
אברהם ביקש מה': אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, כלומר, אם אתה מסכים וזה רצונך, אַל־נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ. במשפט הזה אברהם בעצם מבקש מה': אנא, המתן לי כאן ואל תסתלק, עד שארוץ לארח את האנשים האלו.
מתוך הבקשה המיוחדת הזו אנחנו לומדים כלל עצום: מצוות הכנסת אורחים היא חשובה וגדולה אפילו יותר מלדבר עם ה' בעצמו. הסיפור הזה גם מגלה לנו משהו נפלא על ה', שמסכים כביכול להמתין בסבלנות לאדם בשר ודם כדי שיוכל לקיים מצווה ולעזור לאחרים.