יצא לכם פעם לראות אנשים שהולכים בחוץ ביום חם מאוד ורק מחפשים מקום לנוח? אברהם אבינו ראה עוברי אורח כאלה בדיוק, והוא רצה לארח אותם מכל הלב. אבל אברהם היה חכם ורגיש. הוא ידע שאם יציע להם סעודה גדולה, הם עלולים להתבייש או להרגיש שהם מטריחים אותו, ולכן יסרבו. לכן הוא הציע להם משהו שנשמע קצר ופשוט. הוא אמר להם יֻקַּח־נָא מְעַט־מַיִם, כלומר, יביאו לכם רק קצת מים. צדיקים כמו אברהם תמיד מבטיחים מעט, אבל בפועל עושים ונותנים המון.
אולי שמתם לב שאברהם לא אמר שהוא בעצמו יביא את המים, אלא ביקש ששליח או משרת יעשה זאת. הסיבה לכך היא שבאותה תקופה היו אנשים שהיו משתחווים ומתפללים לאבק שעל הרגליים שלהם. אברהם ביקש מהם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם, כדי שישטפו את האבק וינקו את עצמם מהמנהג הזה. כל עוד הם לא התנקו, אברהם העדיף ששליח יגיש להם את המים, ורק אחר כך הוא הגיש להם את האוכל בעצמו. בזכות המעשה הזה, ה' החזיר לילדיו של אברהם מידה כנגד מידה במדבר: את האוכל ה' הוריד להם בעצמו מן השמיים, ואת המים הוא נתן להם על ידי שליח, משה רבנו.
בסוף, אברהם מציע לאורחים וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ. הוא הזמין אותם לשבת בחוץ, בצל הנעים והקריר של עץ אמיתי וחי, ולא בתוך האוהל. כך הוא חסך את הצורך לסדר ולפנות עבורם מקום בתוך הבית, ואיפשר להם לנוח מיד בקלות וברוגע מהדרך הארוכה.