יצא לכם פעם לארח חברים בבית? איך גרמתם להם להרגיש בנוח? אברהם אבינו מלמד אותנו איך להיות מארחים מושלמים. כשהוא רואה את האורחים העייפים, הוא מציע להם וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם. המילה פת פירושה חתיכה קטנה של לחם. למה אברהם מציע כל כך מעט? כי צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה! אברהם לא רצה שהאורחים ידאגו שהם יצטרכו לחכות זמן רב לארוחה גדולה, אז הוא הציע משהו קל ומהיר מתוך נימוס, למרות שבפועל הוא רץ להכין להם סעודת מלכים. הוא אומר וְאֶקְחָה כדי להראות שהוא בעצמו יגיש להם את האוכל ויאכל איתם, כדי שירגישו הכי בנוח שאפשר.
לאחר מכן הוא מבקש מהם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם, כלומר תאכלו ותחזקו את הגוף שלכם. מעניין לשים לב שהמילה כתובה לִבְּכֶם עם לב אחד, ולא "לבבכם" עם שני לבבות. זהו רמז לכך שהאורחים האלו היו בעצם מלאכים של ה', ולמלאכים יש רק יצר טוב, בשונה מבני אדם שיש להם גם יצר טוב וגם יצר רע. אברהם מבטיח להם אַחַר תַּעֲבֹרוּ, כלומר מיד אחרי שתאכלו תוכלו להמשיך בדרככם ואני לא אעכב אתכם. הוא מסביר להם למה הוא כל כך רוצה שיכנסו אליו ואומר כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם. הוא בעצם אומר: מכיוון שכבר עברתם ליד הבית שלי, לא ייתכן שתמשיכו הלאה בלי שאארח אתכם. האורחים מסכימים מיד ואומרים כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. הם עונים בנימוס ומבקשים ממנו שיעשה בדיוק מה שאמר ויביא רק מעט לחם, כדי שלא יטרח ויעבוד קשה מדי בשבילם.