קרה לכם פעם שניסיתם לבקש סליחה בשביל מישהו אחר, אפילו שהוא לא התנהג יפה, רק כי היה לכם אכפת ממנו? זה בדיוק מה שאברהם עושה. הוא מתנהג כמו מנהיג אוהב ודואג, ומנסה להגן על אנשי סדום למרות שהם עשו מעשים רעים.
כשאברהם פונה אל ה' הוא משתמש במילה אוּלַי. הוא אומר זאת מתוך תקווה שאולי אנשי המקום יחשבו על המעשים שלהם ויתקנו את ההתנהגות שלהם לפני שיקבלו עונש. אברהם שואל אם אפשר להציל את המקום בזכות חֲמִשִּׁים צדיקים. למה דווקא המספר הזה? באותו אזור היו חמש ערים, ואברהם חישב וקיווה שאם יימצאו עשרה אנשים טובים בכל עיר, זו תהיה קבוצה מספיק גדולה שתוכל להגן על כל התושבים. הוא מזכיר את הצדיקים שנמצאים בְּתוֹךְ הָעִיר, והוא מתכוון במיוחד לסדום, שהייתה העיר המרכזית והחשובה מכולן, ובה גם גר לוט שאברהם דאג לו מאוד.
אברהם מבקש מה' תִשָּׂא למקום, כלומר תסלח לכולם בזכות אותם אנשים טובים. הטענה שלו היא חכמה והוגנת: אם יש אנשים צדיקים בעיר, כדאי להשאיר אותה ולא להרוס אותה לגמרי, כדי שהאנשים הטובים יוכלו לתקן ולשקם אותה. בנוסף, הוא מבקש שאם ה' יחליט לא לסלוח לאנשים הרעים, לפחות שהאנשים הטובים לא ייענשו יחד איתם.