בראשית, פרק י״ח, פסוק כ״ו

מה קורה כשקבוצה גדולה של אנשים מתנהגת לא יפה, אבל כמה אנשים בודדים ואמיצים מחליטים לעשות את הדבר הנכון? האם למעשים הטובים שלהם יש כוח לעזור גם לכל שאר האנשים? זה בדיוק מה שאנחנו לומדים מהשיחה המרתקת בין אברהם לה'. ה' מסכים לבקשה של אברהם ומגלה לו כלל חשוב: קבוצה קטנה של אנשים טובים יכולה להגן על הרבה מאוד אנשים שמתנהגים רע. ה' מתחיל את תשובתו במילים אִם אֶמְצָא בִסְדֹם. סדום מוזכרת כאן כי היא הייתה העיר המרכזית והחשובה ביותר, ומשם יצאו כל החוקים הרעים שהשפיעו על כל הסביבה. ה' ממשיך ואומר שאם הוא ימצא שם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר, כלומר אנשים טובים שמתנהגים ביושר לא רק כשהם מתחבאים בתוך הבית שלהם, אלא ממש בחוץ, בתוך העיר ובלי להתבייש, זה ישנה את הכל. אם יהיו שם אנשים כאלה, ה' מבטיח: וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם. המשמעות היא שה' יסלח ויוותר על העונש, ולא רק לעיר סדום עצמה, אלא לכל חמש הערים שבאזור. הסליחה הזו תקרה בַּעֲבוּרָם, כלומר בזכותם. האנשים הרעים יינצלו רק בזכות המעשים הטובים של אותם צדיקים.