קרה לכם פעם שעשיתם טעות קטנה, וכששאלו אתכם על זה, מרוב בושה או פחד פשוט עניתם "לא עשיתי"? זה בדיוק מה שקרה לשרה. כשהיא שמעה את הבשורה שעומד להיוולד לה תינוק, היא צחקה בלב.
התורה מספרת לנו וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה, כלומר היא טענה שזה לא נכון, והוסיפה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי. איך יכול להיות שאישה כל כך צדקת כמו שרה אומרת דבר כזה? התשובה היא ששרה בכלל לא ידעה שהאורחים הם מלאכים של ה'. היא חשבה שהם אנשים רגילים, ולכן לא האמינה להם.
הסיבה שהיא אמרה שהיא לא צחקה מוסברת במילים כִּי יָרֵאָה. המילה כִּי כאן פירושה "בגלל". שרה פשוט פחדה ונבהלה שאולי היא פגעה בכבוד של האורחים או של אברהם. לפעמים, כשאדם צדיק מבין שהוא טעה, הוא כל כך נבהל מהטעות שאין לו כוח נפשי להודות בזה באותו רגע.
בתגובה, אברהם עונה לה: וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ. בחלק הזה של המשפט, המילה כִּי מסבירה משהו אחר, הפירוש שלה הוא "אלא". אברהם אומר לה: אינו כדברייך, אלא באמת צחקת. הוא מבהיר לה בעדינות שאין טעם להסתיר וכדאי להודות על האמת. ברגע ששרה שמעה את זה, היא הבינה מיד שהאורחים הם מלאכים ושאברהם יודע את האמת מנבואה של ה', ולכן היא קיבלה את הדברים ושתקה.