קרה לכם פעם שמישהו הבטיח לכם משהו כל כך מדהים, שפשוט היה לכם קשה להאמין שהוא באמת יקרה? זה בדיוק מה שקרה לשרה. כשהיא שמעה את הבשורה שיוולד לה בן, התעורר בה ספק. היא חשבה שאולי האורחים הם רק אנשים רגילים או שליחים, ושליח הרי לא יכול לשנות את חוקי הטבע. לכן, ה' פונה לאברהם ומזכיר לו שהוא זה שקבע את חוקי הטבע מלכתחילה, ועבורו אין שום קושי לשנות אותם ולתת להם ילד.
ה' שואל את אברהם שאלה חשובה עם המילה הֲיִפָּלֵא. הכוונה כאן היא לא רק למשהו שהוא פלא, אלא מלשון העלמה וכיסוי. ה' בעצם שואל: האם יש דבר בעולם שמכוסה ונעלם מהידיעה או מהיכולת שלי? הרי ה' יודע הכל, אפילו את הצחוק הפנימי והנסתר שבלב של שרה. ה' חוזר שוב על ההבטחה שלו כדי להרגיע את אברהם, שלא יחשוב שבגלל ששרה צחקה ההבטחה הטובה תתבטל.
ה' מוסיף שהוא יקיים את ההבטחה לַמּוֹעֵד, כלומר בזמן מוגבל ומדויק שנקבע מראש, בדיוק כפי שהבטיח לאברהם זמן קצר לפני כן. המילים כָּעֵת חַיָּה הן לא סתם תיאור של זמן, אלא ברכה מיוחדת ומרגשת: ה' מבטיח שבעוד שנה בדיוק, אברהם ושרה יהיו חיים, בריאים וקיימים, כדי לזכות ולראות במו עיניהם את ההבטחה מתקיימת.