קרה לכם פעם שעמדתם בשקט מעבר לדלת כדי לשמוע סוד מרגש? תארו לעצמכם את שרה אמנו עומדת בתוך האוהל שלה, מקשיבה לשיחה מדהימה שמשנה את משפחתה ואת עם ישראל כולו. האורח החשוב ביותר מבין השלושה, שהוא בעצם שליח של ה', פונה אל אברהם. התורה כותבת וַיֹּאמֶר כדי לספר לנו שהשליח החשוב הוא זה שמדבר עכשיו, והוא מבטיח לאברהם שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ. אולי תשאלו את עצמכם, איך מלאך יכול להבטיח שהוא יחזור, הרי מלאכים נשלחים בדרך כלל רק למשימה אחת? התשובה היא שהמלאך מדבר בשמו של ה', וכוונתו היא שה' הוא זה שיזכור את אברהם ושרה ויקיים את ההבטחה. המלאך גם קובע זמן מדויק ואומר שהדבר יקרה כָּעֵת חַיָּה. הכוונה היא בדיוק בעוד שנה, בחג הפסח הבא, כשכולם יהיו בריאים ובחיים.
ואז מגיעה הבשורה הגדולה: וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ. למרות שאברהם כבר שמע על כך בעבר מה', המלאך הגיע במיוחד כדי שגם שרה תשמע את הדברים באוזניה, וכדי להדגיש שהבן המובטח ייוולד דווקא לה. באותו זמן, וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו. שרה נמצאת בצניעות בתוך האוהל ומתקרבת אל הפתח כדי להקשיב לבשורה שקשורה אליה. ומדוע כתוב שהמלאך היה "אחריו"? מתוך נימוס וכבוד, המלאך עמד כשהגב שלו מופנה אל פתח האוהל. כך הוא נמנע מלהציץ פנימה אל עבר שרה, ודיבר פנים אל פנים רק עם אברהם.