בראשית, פרק מ״ב, פסוק כ״ו

האחים ממהרים להעמיס את התבואה והמזון שקנו, וכאשר וַיִּשְׂאוּ אֶת שִׁבְרָם עַל חֲמֹרֵיהֶם הם אינם מתעכבים רגע נוסף ויוצאים מיד לדרכם. אף על פי שהם יוצאים לחופשי וַיֵּלְכּוּ מִשָּׁם, תשעת האחים מותירים מאחור את שמעון הכלוא ונושאים עמם מועקה נפשית כבדה של רגשות אשמה. יציאה חפוזה זו מהווה רקע מתוח להמשך מסעם, שבו גילוי הכסף שהושב לאמתחותיהם יציף את חרדותיהם העמוקות. בעוד שאחד מהם עשוי היה לראות בהשבת הכסף מתנה מאת ה', שאר האחים נתקפים אימה ורואים בכך עלילה שנועדה להפלילם ועונש קולקטיבי על חטאיהם בעבר.