בראשית, פרק מ״ב, פסוק ט׳

כאשר וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת, הוא הבין שעליו להביא את בנימין כדי להשלים את גזרת ה', או לחלופין ראה כיצד היא מתחילה להתגשם מול עיניו. הכתוב מציין את החלומות אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם כדי להדגיש את ענוותנותו של יוסף שהתמקד בייעודם ולא בכבודו האישי, או כקיצור לכך שסיפר להם אותם. כדי לאלץ אותם להביא את בנימין ולבחון את חזרתם בתשובה, יוסף מנצל את כניסתם המחשידה ממספר שערים וטוען כלפיהם מְרַגְּלִים אַתֶּם. הוא מוסיף וטוען כי לִרְאוֹת אֶת־עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם, כלומר לחפש את נקודות התורפה והמקומות הפרוצים של מצרים, עלילה שנשענה גם על כך שחיפשו אותו באזורי הזימה הידועים כמקומות איסוף מידע למרגלים.