יעקב מודיע לבניו כי נודע לו שיש תבואה במצרים, ומורה להם רְדוּ שָׁמָּה, לשון המבטאת הליכה מארץ ישראל הנחשבת לגבוהה משאר הארצות. הוא דורש מהם וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם, כלומר קנו את התבואה ישירות במקור, כדי להימנע מהפקעת המחירים של הסוחרים המקומיים. את החובה המעשית להשתדל ולשרוד הוא מנמק במילים וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת, כשהוא מבהיר שבעת משבר יש להסתפק במזון בסיסי מינימלי ולא לחפש חיי מותרות. הליכתם המשותפת נועדה להעניק להם הגנה רוחנית במצרים, אולם מנגד יש הסבורים כי למשפחה כלל לא חסר מזון, והמסע נועד רק למראית עין כדי למנוע קנאה ועין הרע מצד השכנים.
בראשית, פרק מ״ב, פסוק ב׳
פרשת מקץ
וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֣ה שָׁמַ֔עְתִּי כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם רְדוּ־שָׁ֙מָּה֙ וְשִׁבְרוּ־לָ֣נוּ מִשָּׁ֔ם וְנִחְיֶ֖ה וְלֹ֥א נָמֽוּת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.