האחים עומדים מול יעקב אביהם, מנסים לשכנע אותו להיפרד מבנימין הצעיר כדי שיוכלו לחזור למצרים. בדבריהם, הם משחזרים את דרישותיו של שליט מצרים ומרככים את הבשורה הקשה באמצעות הבטחות לאיחוד המשפחה ולרווחה כלכלית.
בדבריהם, הם מצטטים את השליט שאמר כִּי לֹא מְרַגְּלִים אַתֶּם כִּי כֵנִים אַתֶּם. המילה "כי" בחלקו השני של המשפט משמעותה "אלא", כלומר: אינכם מרגלים אלא אנשים כנים [ביאור יש"ר]. השליט הבהיר כי בכוונתו לחקור את שתי הטענות הללו, הריגול והכנות, כשני עניינים נפרדים [העמק דבר].
השליט מבטיח: אֶת־אֲחִיכֶם אֶתֵּן לָכֶם. הבטחה זו מתייחסת לשמעון שנותר כלוא במצרים, ולא לבנימין שאותו השליט רק ביקש לראות [ביאור יש"ר, ביאור שטיינזלץ]. השליט מתנה את הדברים: אם יתברר שאינם מרגלים, גם אם יתגלה שאינם אנשים כנים וישרים לחלוטין, שמעון יוחזר אליהם, אך נאסר עליהם לסחור בארץ. רק אם יוכח שהם גם כנים, תתאפשר להם גישה כלכלית מלאה [העמק דבר].
ההבטחה הכלכלית מנוסחת במילים וְאֶת־הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ. רוב הפרשנים מסכימים כי משמעות המילה היא תסובבו, שכן סוחרים נוהגים להסתובב ולנוע ממקום למקום בחיפוש אחר סחורה [רש"י, הדר זקנים]. הסיבה שהדגש כאן הוא על תנועה וסיבוב נובעת מהחשד החמור שהופנה כלפיהם; כמי שנחשדו בריגול, תנועתם הוגבלה והם היו צפויים לגירוש. ההבטחה היא שברגע שיביאו את בנימין וחפותם תוכח, הם לא יהיו עוד דחויים, אלא יקבלו היתר לתנועה חופשית ובטוחה ברחבי המדינה, ללא כל מניעה [מזרחי, שפתי חכמים, ברטנורא, דברי דוד, ברכת אשר]. לצד חופש התנועה, הם כמובן יורשו לעסוק במסחר, להביא את סחורתם ולקנות תבואה כאחד האדם [ביאור שטיינזלץ, קונטרס חיבה יתירה].
אולם, קושי מרכזי עולה מתיאור זה: בפרק הקודם, בו מתוארת השיחה המקורית עם יוסף, הכתוב אינו מציין שיוסף אמר להם את המילים הללו. הפרשנים נחלקו כיצד להסביר פער זה. גישה אחת גורסת כי התורה נוהגת לקצר בסיפור המעשה, ויוסף אכן אמר את הדברים במפורש. הוא אף הציע להם סחר חופשי ללא מסים כפיצוי על הבושה שחוו במעצרם השווא [רמב"ן, הטור הארוך, ביאור יש"ר].
מנגד, גישה מרכזית אחרת סבורה שיוסף מעולם לא אמר זאת, והאחים שינו את פרטי הסיפור מפני השלום. הם ידעו שיעקב יסרב לשלוח את בנימין, ולכן הוסיפו מיוזמתם את הבטחת הסחר כדי לפתות אותו להסכים, תוך שהם מסתירים ממנו את העובדה הקשה שהם עצמם נאסרו ואת פרטי מאסרו של שמעון [רמב"ן, הטור הארוך, חזקוני].
בתוך גישה זו, יש המוסיפים רובד פסיכולוגי: האחים בחרו להשתמש דווקא בשורש ס.ח.ר כדי להדהד באוזני יעקב את מעשה שכם, שבו נאמר "ויסחרו אותה", אירוע שבו שמעון היה ממובילי ההרג. מטרתם הייתה שיעקב יקשר בתת-מודע את מאסרו של שמעון לעונש משמים על חטא שכם, ולא יתחיל לחשוד בקשר לפרשת מכירת יוסף [קונטרס חיבה יתירה]. הסבר נוסף מציע שיוסף אכן התיר להם להסתובב בעיר, אך מטרתו האמיתית הייתה שיחפשו את אחיהם האבוד (יוסף עצמו), לאחר שראה אותם נכנסים מעשרה שערים שונים. מכיוון שהאחים לא יכלו לספר זאת ליעקב, שהיה בטוח שיוסף נטרף, הם ניצלו את כפל המשמעות של המילה וסיפרו לאביהם שקיבלו רשות לסחור [פרדס יוסף].