המסע למצרים מהווה נקודת מפנה דרמטית בעלילה, המשלבת בין צורך קיומי דוחק של הישרדות בשנות הרעב, לבין מהלך אלוהי נסתר של סגירת מעגל משפחתית והגשמת נבואות. ירידתם של האחים מורכבת ממניעים מעשיים, מחיפוש אחר כפרה ומהשגחה עליונה.
הבחירה במילה וַיֵּרְדוּ אינה מציינת רק מעבר גיאוגרפי למצרים, אלא רומזת לירידה רוחנית ולתחילתו של תהליך ייסורים שבא עליהם כמעין עונש על מכירת אחיהם [פרדס יוסף].
הכתוב בוחר לכנותם אֲחֵי יוֹסֵף ולא "בני יעקב". הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא ששינוי זה בא ללמד על תהליך של חרטה עמוקה שעברו. הם יצאו לדרך מתוך החלטה לתקן את חטאם, לנהוג עמו באחוה, לחפש אותו ברחבי מצרים ולפדות אותו בכל סכום שיידרש. מנגד, יש המפרשים כי התואר מדגיש את ההשגחה העליונה: דווקא משום שהם אחיו, סובבה החכמה האלוהית שירדו למצרים כדי להביא לידי התגשמות את חלומותיו [רד"ק, מלבי"ם, ביאור יש"ר].
מדוע ירדו דווקא עֲשָׂרָה ולא נשלחו נציגים בודדים או עבדים? הפרשנים מציעים מגוון סיבות לכך:
מבחינה מעשית וכלכלית, בשנות רעב גוברת סכנת השוד והרצח בדרכים, וההליכה בקבוצה גדולה נועדה להגנה עצמית [אור החיים, קונטרס חיבה יתירה]. בנוסף, משפחת יעקב מנתה עשרות נפשות, וככל שירדו יותר אנשים, כך יכלו לשאת עמם כמות גדולה יותר של תבואה [ביאור שטיינזלץ, ביאור יש"ר]. יעקב גם לא שלח עבדים למשימה זו, משום שכבר נאלץ לשחררם עקב הרעב, או מחשש שיברחו בדרך [קונטרס חיבה יתירה].
סיבה נוספת לירידת כולם נעוצה בתקנותיו של יוסף. הוא קבע חוק ולפיו התבואה תימכר לכל אדם במידה קצובה עבור ביתו בלבד, ולא במרוכז. הסיבה הגלויה לכך הייתה מניעת אגירת מזון וספסרות, אך המטרה הנסתרת הייתה לאלץ את כל אחיו להגיע אליו באופן אישי [ספורנו, אור החיים, ביאור יש"ר].
מבחינה רוחנית, הליכתם כעשרה נועדה לאפשר להם להתפלל במניין, בתקווה שזכות התפילה בציבור תסייע להם למצוא את אחיהם האובד ולשרוד בארץ הזרה [רבנו בחיי, שפתי כהן, חתם סופר]. יתרה מכך, ירידתם של עשרה אחים בדיוק נועדה להגשים את חלומו הראשון של יוסף, בו השתחוו לו עשר אלומות. בנימין לא היה חלק מחלום זה משום שהיה צעיר מאוד באותה עת, ולכן סיבבה ההשגחה שיעקב יחשוש לשלומו וישאיר אותו בבית, כדי שהחלום יתקיים במלואו בדיוק כפי שנחזה [העמק דבר, רמב"ן].
הם ירדו לִשְׁבֹּר בָּר, כלומר לקנות תבואה. אף על פי שרגשות האחוה והחרטה כלפי יוסף עדיין היו חלוקים ושונים בעוצמתם בין עשרת האחים, הרי שלגבי המשימה המיידית של קניית המזון והצלת המשפחה מהרעב, כולם היו מאוחדים בלב אחד ובמטרה משותפת [רש"י, משכיל לדוד, ברטנורא]. במסגרת חיפושיהם במצרים, הם לא בחלו בשום מקום וחיפשו אפילו בשוקי הזונות, מתוך מחשבה שיוסף, שהיה יפה תואר, בוודאי נמכר למקומות אלו [רבנו בחיי, הדר זקנים].