בראשית, פרק מ״ב, פסוק ב׳

פרשת מקץ

Genesis 42:2Sefaria

וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֣ה שָׁמַ֔עְתִּי כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם רְדוּ־שָׁ֙מָּה֙ וְשִׁבְרוּ־לָ֣נוּ מִשָּׁ֔ם וְנִחְיֶ֖ה וְלֹ֥א נָמֽוּת׃

הרעב הכבד ששרר באזור מאלץ את משפחת יעקב לחפש מקורות מחיה מחוץ לגבולות הארץ. יעקב לוקח יוזמה ומורה לבניו לצאת למסע רכש במצרים, כדי להבטיח את הישרדותם הפיזית והרוחנית בעת המשבר.

יעקב מודיע לבניו כי שמע שיש תבואה במצרים. מציאות זו אינה מפתיעה, שכן ידוע היה כי גם כאשר ישנו רעב בארצות אחרות, במצרים מצוי אוכל, כפי שכבר אירע בימי אברהם [בכור שור]. כעת נודע ליעקב בוודאות כי ניתן להשיג שם מזון, וכי חלוקתו נמצאת תחת פיקוחו של המשנה למלך פרעה [מלבי"ם]. יעקב מורה לבניו רְדוּ שָׁמָּה, שימוש בפועל ירידה המוסכם על הפרשנים כביטוי קבוע להליכה מארץ ישראל למצרים, משום שארץ ישראל נחשבת לגבוהה מכל שאר הארצות [מזרחי, גור אריה].

ההוראה המעשית של יעקב היא וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם. רוב הפרשנים מסכימים כי משמעות המילה שֶׁבֶר והפועל וְשִׁבְרוּ היא קנייה ורכישה של תבואה. יעקב מדגיש שעליהם ללכת למצרים ולקנות את התבואה ישירות משם, ולא להמתין ולקנות אותה מסוחרים מקומיים המביאים את הסחורה לארץ ישראל ומוכרים אותה במחיר מופקע כדי להרוויח על חשבונם [מלבי"ם, ביאור יש"ר].

בסיום דבריו, יעקב מנמק את הצורך במסע בכפילות הלשונית וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. הפירוש הבסיסי הוא שאם לא ירדו למצרים ויקנו מזון, הם פשוט ימותו ברעב [שד"ל]. עם זאת, הפרשנים מוצאים רובד נוסף בכפילות זו. גישה אחת מסבירה שיעקב מנמיך ציפיות: גם אם לא יצליחו להשיג מזון בשפע ועד כדי שובע, לכל הפחות ישיגו כמות מינימלית שתספיק כדי להציל את נפשם ממוות [ספורנו, אור החיים].

מנגד, יש המציעים כי בארץ ישראל דווקא נותר מעט מזון פשוט כגון ירקות, שהספיק להמון העם, אך משפחתו של יעקב, שהייתה מורגלת לחיי רווחה, לא יכלה להתקיים מכך. עם זאת, יעקב מבהיר לבניו שבעת רעב וצער לאומי אסור לחפש חיי תענוגות. לכן, המטרה אינה "לחיות" במובן של חיים שמחים ומלאי כל טוב כהרגלם, אלא רק להשיג לחם בסיסי כדי לשרוד [העמק דבר].

לצד ההישרדות הפיזית, ישנם פרשנים המצביעים על משמעויות עמוקות יותר. יעקב מזהיר את בניו כי מוטלת עליהם חובת השתדלות; אם לא יעשו מעשה כדי להציל את עצמם, הם יחשבו כמי שחייבים בנפשם בדין שמים, כך שימותו בעולם הזה ויידונו גם בעולם הבא [אור החיים]. בנוסף, הירידה של עשרה אחים יחד נועדה להבטיח את השראת השכינה ביניהם, מה שיעניק להם הגנה רוחנית ויאפשר להם לחיות ולא למות גם בתוך הטומאה של מצרים [חתם סופר].

לבסוף, ישנה מסורת מדרשית המציעה זווית שונה לחלוטין: למעשה, למשפחת יעקב הייתה תבואה, אך יעקב חשש מעין הרע ומקנאתם של בני עשו וישמעאל שגוועו ברעב. לכן, הוא הורה לבניו לצאת למצרים ולהיראות כמי שהולכים לחפש אוכל, כדי להצניע את שפע ברכתם ולהימנע מסכנה [שפתי כהן].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.