תארו לעצמכם שאתם נמצאים בתקופה שבה חסר משהו בסיסי וחשוב לכולם, ופתאום אתם שומעים שבמדינה אחרת יש ממנו בשפע. מי ייקח את האחריות לצאת ולהביא אותו? רעב כבד שורר באזור, ויעקב מבין שאסור להם פשוט לשבת ולחכות. הוא לוקח יוזמה ומספר לבניו שהוא שמע שיש תבואה במצרים. זה לא ממש מפתיע, כי מצרים ידועה כמקום שתמיד יש בו אוכל, אפילו כשהארצות מסביב סובלות מרעב.
יעקב אומר לבניו רְדוּ שָׁמָּה. למה הוא משתמש במילה ירידה? כי ארץ ישראל נחשבת למקום גבוה וחשוב יותר מכל שאר הארצות, ולכן כשעוזבים אותה והולכים למדינה אחרת, קוראים לזה ירידה. ההוראה שלו אליהם היא וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם. המילה שבר פירושה קנייה של תבואה. יעקב מבקש מהם לנסוע בעצמם למצרים ולקנות את האוכל ישירות משם, במקום לחכות לסוחרים שיביאו את האוכל לארץ ישראל וימכרו להם אותו במחיר יקר מאוד רק כדי להרוויח על חשבונם.
בסוף דבריו, יעקב מסביר להם שהמטרה שלהם היא וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. הוא מנמיך ציפיות ומסביר להם שבתקופה כל כך קשה של רעב, המטרה היא לא לחפש אוכל טעים ומפנק כדי להיות שבעים לגמרי, אלא פשוט לעשות השתדלות ולהשיג מספיק מזון בסיסי כדי שהמשפחה תוכל להמשיך לחיות ולעבור את התקופה המאתגרת הזו בשלום.