תארו לעצמכם מצב שבו לכולם מסביב חסר משהו מאוד חשוב, ולכם דווקא יש. איך הייתם בוחרים להתנהג? באותם ימים היה רעב כבד מאוד בארץ כנען, ולאנשים לא היה מה לאכול. יעקב אבינו שם לב למשהו מעניין, והתורה מספרת עליו וַיַּרְא, כלומר שהוא ראה. אבל איך יעקב יכול היה לראות שיש אוכל במצרים הרחוקה בזמן שהוא בכלל נמצא בכנען? הכוונה היא שיעקב ראה סוחרים ואנשים שחוזרים ממצרים עם שקים מלאים באוכל, ומתוך כך הוא הסיק והבין מיד מה צריך לעשות.
הוא אומר לבניו שיש שֶׁבֶר במצרים. המשמעות של המילה הזו כאן היא לא שמשהו נשבר, אלא זהו שם מיוחד לתבואה ולמזון שאנשים קונים ומוכרים בזמן של רעב. באותו זמן למשפחת יעקב עוד נשאר מעט אוכל בבית, אבל יעקב פונה לבניו ומזהיר אותם במילים לָמָּה תִּתְרָאוּ. הוא בעצם שואל אותם: למה אתם מראים את עצמכם בפני השכנים הרעבים שלנו כאילו אתם שבעים ואין לכם שום דאגות? יעקב הבין שאם בניו יישארו בבית רגועים בזמן שכולם מסביב רעבים, הדבר עלול לעורר קנאה גדולה ואפילו לסכן אותם. לכן הוא מזרז אותם לצאת למצרים ולהביא אוכל, ממש כמו שאר האנשים, כדי לא לבלוט ולא למשוך תשומת לב.