דרישתו של יוסף מהאחים כי וְאֶת־אֲחִיכֶם הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלַי נועדה לשמש מבחן גורלי שיברר ויאמת למפרע את כנותם, ובכך וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם ויוכח שאינם מרגלים. ההכרזה וְלֹא תָמוּתוּ טומנת בחובה איום והבטחה כאחד: אם לא יקיימו את התנאי הם יוצאו להורג כמרגלים, אך אם יעמדו בו הם יינצלו ממוות ברעב ויוכלו לסחור במצרים בבטחה. תגובתם המיידית של האחים, וַיַּעֲשׂוּ־כֵן, מבטאת בראש ובראשונה את הסכמתם לתנאי מחוסר ברירה. עשייה זו לא הסתכמה רק בקבלה מילולית, אלא לוותה במסירות נפש מעשית כאשר כולם הציעו את עצמם יחד למאסר, וכן בתהליך פנימי של חשבון נפש והצדקת הדין על חטאם.
בראשית, פרק מ״ב, פסוק כ׳
פרשת מקץ
וְאֶת־אֲחִיכֶ֤ם הַקָּטֹן֙ תָּבִ֣יאוּ אֵלַ֔י וְיֵאָמְנ֥וּ דִבְרֵיכֶ֖ם וְלֹ֣א תָמ֑וּתוּ וַיַּעֲשׂוּ־כֵֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.