עם שובם ממצרים מוסרים האחים ליעקב דיווח מרוכך על המפגש עם שליט המדינה, ומספרים כי הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ דִּבֶּר אִתָּנוּ קָשׁוֹת. בחירת מילים זו מצביעה על שפה עזה, כדרכם של מנהיגים לדבר מתוך סמכותיות ושררה. בהמשך הם מתארים כי השליט וַיִּתֵּן אֹתָנוּ, כלומר האשים אותם, בחשד כללי שהם באו כִּמְרַגְּלִים אֶת־הָאָרֶץ. ניסוח זה נועד להסתיר את חומרת הסכנה, שכן בפועל השליט קבע בוודאות גמורה שהם אכן מרגלים. כמו כן, האחים משמיטים חשדות נוספים שהעלה נגדם, ומתמקדים רק באשמת הריגול שעליה ביסס השליט את פעולותיו.
בראשית, פרק מ״ב, פסוק ל׳
פרשת מקץ
דִּ֠בֶּ֠ר הָאִ֨ישׁ אֲדֹנֵ֥י הָאָ֛רֶץ אִתָּ֖נוּ קָשׁ֑וֹת וַיִּתֵּ֣ן אֹתָ֔נוּ כִּֽמְרַגְּלִ֖ים אֶת־הָאָֽרֶץ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.