קרה לכם פעם שהייתם צריכים לספר להורים משהו לא נעים, וניסיתם להגיד את זה בעדינות כדי שהם לא ידאגו יותר מדי? זה בדיוק מה שעשו האחים של יוסף כשהם חזרו ממצרים. הם רצו להגן על אבא שלהם, יעקב, ולכן לא סיפרו לו את כל מה שקרה, אלא ריככו קצת את הדברים.
בהתחלה הם סיפרו שהשליט דִּבֶּר איתם קָשׁוֹת. בתנ"ך, המילה הזו מתארת שפה תקיפה של מנהיג שמדבר בסמכותיות ובכוח, לעומת מילים אחרות שמתארות דיבור רך ונעים. אחר כך הם אמרו שהשליט וַיִּתֵּן אותם, כלומר האשים אותם, כִּמְרַגְּלִים. האחים ניסחו את זה ככה כדי שיעקב יחשוב שהשליט רק חשד בהם באופן כללי. הם הסתירו ממנו את הסכנה האמיתית, שהשליט היה בטוח לגמרי שהם באו לרגל, ושהוא דרש מהם להביא את בנימין רק כדי להציל אותם מעונש כבד. הם גם בחרו לספר רק על ההאשמה של הריגול ולא על חשדות אחרים שעלו בפגישה, פשוט כי בסופו של דבר זה הדבר העיקרי שהשליט התמקד בו.