בראשית, פרק מ״ב, פסוק ל״א

פרשת מקץ

Genesis 42:31Sefaria

וַנֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו כֵּנִ֣ים אֲנָ֑חְנוּ לֹ֥א הָיִ֖ינוּ מְרַגְּלִֽים׃

קרה לכם פעם שמישהו האשים אתכם במעשה חמור שבכלל לא עשיתם? זה בדיוק מה שהרגישו האחים כשהשליט במצרים חשד בהם שהם מרגלים. עכשיו, כשהם חוזרים הביתה, הם מספרים לאבא שלהם, יעקב, על כל מה שעבר עליהם ואיך הם ניסו להגן על עצמם ולהוכיח שהם חפים מפשע.


הם מספרים ליעקב איך הם עמדו מול השליט ואמרו לו באומץ: כֵּנִים אֲנָחְנוּ. כשהם אמרו כֵּנִים, הם התכוונו להגיד שהם אנשים ישרים שאומרים רק את האמת, ושהם מתכוונים בלב שלם לכל מילה שיוצאת להם מהפה. בנוסף, הם רצו להראות לשליט שהם אנשים מכובדים ומבוססים שיש להם משפחות ורכוש, ולכן זה פשוט לא הגיוני שהם יעזבו את החיים המסודרים שלהם רק כדי לרגל בארץ זרה.


כדי לשכנע את השליט עוד יותר, הם גם סיפרו לו שכולם אחים, בנים לאותו אבא. האחים משתפים את יעקב בכל הפרטים הקטנים האלה, כי המצב המסובך שאליו הם נקלעו פשוט חייב אותם לגלות לו בדיוק איך הדברים קרו ולמה הם אמרו את מה שאמרו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל׳
פסוק ל״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.