קרה לכם פעם שהסתבכתם בבעיה, וכשחזרתם הביתה בחרתם את המילים ממש בזהירות כדי שההורים לא יכעסו יותר מדי? זה בדיוק מה שהאחים עושים עכשיו כשהם מספרים ליעקב על החקירה שעברו במצרים. כשהם אומרים בְּנֵי אָבִינוּ, הם מדגישים שכולם בנים לאותו אבא. אבל יש דברים שהם מעדיפים להסתיר. למשל, במצרים הם קראו לעצמם "עבדים", אבל ליעקב הם לא מספרים את זה. למה? כי הם פחדו שיעקב יגיד להם שבגלל שהם הפכו את עצמם לעבדים, השליט חושב שגם בנימין הוא העבד שלו ולכן הוא דורש שיביאו אותו.
האחים גם משנים קצת את סדר הדברים. הם מספרים ליעקב שקודם כל הם אמרו לשליט הָאֶחָד אֵינֶנּוּ, ורק אחר כך הוסיפו וְהַקָּטֹן הַיּוֹם אֶת אָבִינוּ. הם עשו את זה כדי להצטדק, כאילו אמרו: "לא הייתה לנו ברירה! ברגע שהזכרנו את האח שחסר, השליט שאל שאלות, ונאלצנו לספר לו גם על בנימין שנשאר בבית".
האמת היא שלספר כל כך הרבה פרטים על המשפחה בכלל לא מוכיח שהם לא מרגלים. האחים דיברו על זה רק בגלל שהם ידעו בתוך ליבם שהאח החסר לא באמת מת. אבל יעקב, שהיה בטוח שהבן שלו מת, ממש לא הבין למה הם היו צריכים לפטפט כל כך הרבה. מבחינתו, הם פשוט התנדבו למסור מידע מיותר על בנימין בלי שום סיבה טובה, וזה מסביר למה הוא יבוא אליהם בטענות קשות בהמשך.