בראשית, פרק מ״ב, פסוק ל״ב

האחים משחזרים בפני יעקב את החקירה שעברו במצרים, ומנסחים את דבריהם בקפידה כדי להצטדק ולהסביר כיצד נאלצו לחשוף את קיומו של אחיהם הצעיר. בדבריהם הם מדגישים כי הם בְּנֵי אָבִינוּ, כלומר בנים לאב אחד אף אם אינם בני אם אחת, ומשמיטים את העובדה שכינו עצמם "עבדים" בפני השליט כדי שיעקב לא יטען ששעבדו בכך גם את בנימין. בנוסף הם משנים את סדר הדיווח ומקדימים לומר הָאֶחָד אֵינֶנּוּ ורק לאחר מכן וְהַקָּטֹן הַיּוֹם אֶת אָבִינוּ, כדי ליצור רושם שהאזכור של האח החסר הוא שאילץ אותם בעל כורחם לספר על האח שנותר בבית. אף שפירוט משפחתי זה אינו מפריך את האשמתם כמרגלים, האחים מסרו אותו מתוך ידיעה שהאח החסר אינו מת. לעומתם, יעקב ראה בסיפור זה פטפוט מיותר לחלוטין, עובדה המסבירה מדוע כעס עליהם בהמשך על כך שהתנדבו למסור לשליט פרטים ללא כל הצדקה.