בראשית, פרק מ״ב, פסוק כ״ח

כאשר אחד האחים מגלה כי הכסף ששילם הונח בכוונה בפתח שקו, הוא מכריז הוּשַׁב כַּסְפִּי וְגַם הִנֵּה בְאַמְתַּחְתִּי. לנוכח ההבנה שמדובר בעלילה מתוכננת, וַיֵּצֵא לִבָּם וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל אָחִיו, והם נתקפים בזעזוע עמוק וברעדה פיזית כשכל אחד מהם דואג לגורל אחיו. הם אינם תולים את מציאת הכסף במקרה אלא מזהים את יד ה' המכוונת, וזועקים מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ. בעוד שיש הרואים בזעקה זו תלונה כועסת על עלילת שווא שנגרמה בשל חוסר זהירותם, הגישה המרכזית היא שהם הצדיקו עליהם את הדין. הם הבינו שזהו עונש של מידה כנגד מידה על יחסם ליוסף, וניסו להבין איזה חטא ספציפי הביא עליהם את הצרה החדשה הזו.