בראשית, פרק מ״ב, פסוק ל״ג

בשובם ליעקב, מוסרים האחים דיווח מצונזר ומרוכך על המפגש במצרים כדי לשכנעו לקבל את תנאי השליט. הם מתארים את יוסף בתואר אֲדֹנֵי הָאָרֶץ, המבטא שליט אציל המשמש כמשענת ומכלכל את נתיניו, ומציגים את הדרישה אֲחִיכֶם הָאֶחָד הַנִּיחוּ אִתִּי כבקשה מתונה, תוך העלמת העובדה שנאסרו בכוח. באומרו בְּזֹאת אֵדַע כִּי כֵנִים אַתֶּם, הציב השליט מבחן שנועד להוכיח כי הם אכן אחים ואנשים מכובדים, שכן זרים לא היו מסתכנים ומשאירים חבר מאחור. לסיום, ההוראה וְאֶת רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם קְחוּ היא ביטוי מקוצר שמשמעו לקחת תבואה כדי להשביע את רעבון משפחותיהם, והמילה וָלֵכוּ טומנת בחובה רשות לצאת לדרכם בביטחון ובכבוד.