בראשית, פרק מ״ב, פסוק ל״ח

יעקב דוחה את דברי ראובן מתוך חוסר אמון, ופוסק כי לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם מאחר שהוא רואה בבנימין את הנחמה היחידה שנותרה מאשתו רחל. הוא מציין שכִּי אָחִיו מֵת, ומתעלם למעשה ממקומם של שאר בניו כשהוא מכריז שוְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאָר, שכן בנימין נותר יחיד מאמו ונתפס כפגיע במיוחד. חששו הוא שוּקְרָאָהוּ אָסוֹן, כלומר תקלה או פגיעה כלשהי, בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ, בין אם בשל סכנות הנסיעה האמיתיות ובין אם כביקורת מרומזת על התנהלותם הפזיזה של האחים. לכן הוא מזהיר שאם יקרה לבנימין דבר רע, וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה, והוא יסיים את חייו בעולם המתים מתוך צער עמוק.