יוסף מציב לאחיו אולטימטום כדי להוכיח שאינם מרגלים, שכן חשיפת המבנה המשפחתי וחקירת נער תמים שאינו יודע לתאם גרסאות יוציאו את האמת לאור. הוא מכריז בְּזֹאת תִּבָּחֵנוּ ונשבע חֵי פַרְעֹה, כלומר בחיי המלך, כדי להטיל עליהם אימה, ויש המסבירים שבחר בביטוי זה כדי לא לחלל את שם ה' בשבועת שקר על אשמת ריגול שידע שאינה נכונה. בלשון שבועה נחרצת הוא פוסק אִם תֵּצְאוּ מִזֶּה, שמשמעותה שלילה מוחלטת ואיסור פיזי לעזוב את החדר, כִּי אִם בְּבוֹא אֲחִיכֶם הַקָּטֹן הֵנָּה. מעבר למבחן הגלוי, יוסף דרש זאת כדי להביא להתגשמות חלומותיו הנבואיים ולוודא שהאחים לא פגעו באחיו כפי שפגעו בו בעבר.
בראשית, פרק מ״ב, פסוק ט״ו
פרשת מקץ
בְּזֹ֖את תִּבָּחֵ֑נוּ חֵ֤י פַרְעֹה֙ אִם־תֵּצְא֣וּ מִזֶּ֔ה כִּ֧י אִם־בְּב֛וֹא אֲחִיכֶ֥ם הַקָּטֹ֖ן הֵֽנָּה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.