בראשית, פרק מ״ב, פסוק י״ד

קו ההגנה של האחים, שנועד להוכיח את חפותם, משמש את יוסף כהוכחה ניצחת לאשמתם. כאשר וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף את המילים הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵכֶם, הוא אינו מסכים עם דבריהם, אלא מצהיר שהאשמתו המקורית היא האמת לאמיתה, ומוסיף לֵאמֹר כדי להדגיש שהוא עדיין דבק בה במלואה. יוסף מוכיח מתוך דבריהם כי מְרַגְּלִים אַתֶּם, שכן הגעת עשרה אנשים יחד לקנות תבואה אינה הגיונית למשפחה אחת, ונראית כהתארגנות חשודה. יתרה מכך, הפירוט המוגזם על משפחתם והעובדה שהשאירו את אחיהם הצעיר מאחור, מצטיירים כסיפור כיסוי שקרי שנועד למנוע מהאח לסתור את גרסתם או לחפות על מזימה עוינת.