בראשית, פרק מ״ב, פסוק י״ד

קרה לכם פעם שניסיתם להוכיח שלא עשיתם משהו רע, אבל ככל שדיברתם והסברתם יותר, ככה נראיתם יותר חשודים? זה בדיוק מה שקורה לאחים של יוסף. הם עומדים מולו ומנסים להוכיח שהם לא מרגלים. הם מספרים לו הכל על המשפחה שלהם, שהם כולם אחים, שיש להם אח קטן שנשאר בבית ועוד אח אחד שכבר לא נמצא. הם בטוחים שהסיפור הזה יוכיח שהם אנשים ישרים. אבל יוסף לוקח את המילים שלהם ומשתמש בהן בדיוק ההפך. הוא עונה להם ואומר הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, כלומר, מה שאמרתי לכם מההתחלה שאתם מרגלים, הוא האמת והנכון, ואני ממש לא משנה את דעתי. למה יוסף חושב שהסיפור שלהם דווקא מוכיח שהם אשמים? קודם כל, הוא מבין שאם הם באמת משפחה אחת, לא הגיוני שעשרה אנשים יבואו מרחוק רק כדי לקנות אוכל. בשביל משימה כזו מספיק לשלוח איש אחד או שניים. בנוסף, במקום לענות בקצרה, האחים מוסרים המון פרטים שאף אחד לא ביקש מהם. כשאנשים מדברים יותר מדי ונותנים פרטים מיותרים, זה נראה כאילו הם תכננו מראש סיפור שקרי כדי לרמות. בגלל כל הסיבות האלה, יוסף ממשיך לדבוק בטענה שלו שהם באו לרגל.