קרה לכם פעם שהייתם בצרה גדולה, ופתאום נזכרתם במעשה לא טוב שעשיתם מזמן? זה בדיוק מה שקורה לאחים של יוסף כשהם נמצאים במצרים. כשהם מבינים שהם בבעיה רצינית, הם מתחילים להתחרט על מה שעשו לאחיהם. ראובן, האח הגדול, מזכיר להם שהוא הזהיר אותם מראש ואמר להם אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד. אבל רגע, יוסף היה אז כבר בן שבע עשרה, אז למה ראובן קורא לו יֶלֶד? ראובן רצה להסביר לאחים שיוסף לא התכוון לעשות להם רע. הוא פשוט התנהג בחוסר בגרות, כמו ילד קטן, ולכן ממש לא הגיע לו עונש כל כך קשה.
ראובן ממשיך ומוסיף וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ. האחים היו בטוחים שיוסף המפונק, שלא היה רגיל לעבודה קשה, בטח לא הצליח לשרוד את החיים הקשים כעבד בארץ זרה. ראובן אומר להם שעכשיו ה׳ מעניש אותם על מה שקרה לו. הדבר המדהים הוא שיוסף עומד ממש שם ושומע הכול. האחים הרי חשבו שהוא שליט מצרי שלא מבין את השפה שלהם. בהתחלה יוסף תכנן לאסור את ראובן, כי הוא האח הבכור והאחראי. אבל כשהוא שמע שראובן בעצם ניסה להציל אותו, הוא שינה את דעתו ולקח במקומו את שמעון, האח השני בגודלו.