תארו לעצמכם שעומד מולכם שליט חזק ומאשים אתכם במעשה חמור שבכלל לא עשיתם, איך הייתם מגיבים? זה בדיוק המצב של אחי יוסף במצרים. יוסף מאשים אותם שהם מרגלים, והם צריכים לשכנע אותו שזה ממש לא נכון.
קודם כל, הם אומרים לו כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד, כלומר, כולנו אחים מאותו אבא. הם מסבירים שהם הגיעו יחד כי אבא שלהם רצה שיישארו מאוחדים, וגם כדי לעזור אחד לשני בדרך הקשה בזמן הרעב. עצם העובדה שהם אחים מוכיחה שהם לא מרגלים. למה? כי שום שלטון לא שולח משפחה שלמה לרגל. בדרך כלל בוחרים אנשים זרים זה לזה כדי שלא יעוררו חשד. בנוסף, שום אבא בעולם לא היה מסכים לשלוח עשרה מהבנים שלו למשימה כל כך מסוכנת יחד.
כשהאחים מדברים על עצמם בצניעות ובענווה, הם משתמשים במילה נָחְנוּ, שזו פשוט צורה קצרה של המילה אנחנו. מיד אחר כך הם מצהירים שהם כֵּנִים, כלומר אנשים ישרים, נאמנים ואמיתיים. ההוכחה לכך היא שהם מספרים בדיוק מי הם ומאיזו משפחה הם מגיעים, בזמן שמרגלים אמיתיים תמיד מנסים להסתיר את הזהות שלהם.
בסוף דבריהם הם אומרים לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים. הם משתמשים בלשון עבר כדי להדגיש שמעולם, משהיו נערים ועד היום, הם לא עסקו בריגול. הרי כדי לרגל במדינה ענקית כמו מצרים צריך הרבה מאוד ניסיון, ולהם אין שום ניסיון בזה, ולכן הסיפור שלהם הוא האמת המוחלטת.