בראשית, פרק מ״ב, פסוק ל״ה

תארו לעצמכם איזו הרגשה מלחיצה זו לגלות בתוך התיק שלכם חפץ יקר שלא אמור להיות שם. האחים חוזרים הביתה מארץ מצרים אל יעקב אביהם, ומתחילים לרוקן את שקי התבואה שהביאו. הם היו מְרִיקִים את שקיהם, כלומר, במקום להוציא את האוכל לאט עם הידיים, הם פשוט הפכו את השקים ושפכו את כל התכולה על הרצפה. אז, וְהִנֵּה, הם פתאום מצאו הפתעה גדולה. התברר שאִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ, כלומר שקית הכסף של כל אחד ואחד מהם, הוחבאה עמוק בְּשַׂקּוֹ. התורה משתמשת במילה צְרֹרוֹת ברבים כדי להדגיש שהתגלו שם המון חבילות של כסף. כשזה קרה, הֵמָּה וַאֲבִיהֶם וַיִּירָאוּ. האחים ויעקב אביהם נבהלו מאוד. למה הם כל כך פחדו? האחים הבינו שזו לא הייתה טעות של העובדים במצרים. הם חששו ששליט מצרים עשה זאת בכוונה ושם להם מלכודת, כדי שיוכל להעליל עליהם שהם גנבים כשיחזרו. גם יעקב נבהל, כי כשהוא ראה את הכסף, הוא התחיל לחשוד שאולי בניו נתנו את אחיהם שמעון בתמורה לאוכל, ולכן הם חזרו הביתה גם עם שקים מלאים וגם עם הכסף שלהם.