תארו לעצמכם שאתם פוגשים פתאום אנשים שפגעו בכם בעבר, ועכשיו אתם מנהלים חזקים והם זקוקים לעזרתכם. איך הייתם מגיבים? כשיוסף רואה את אחיו משתחווים לו, התורה מספרת כי וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת. הוא נזכר בחלומות הילדות שלו ומבין שבאותו רגע הם עדיין לא התגשמו במלואם. הרי בחלומות היו אמורים להיות גם אחיו הקטן בנימין ואביו יעקב. יוסף מחליט להתנכר אליהם, אבל לא מתוך כעס או רצון לנקום. הוא מבין שכדי שהנבואה של ה' תתקיים, הוא חייב לגרום להם להביא את בנימין למצרים. בנוסף, הוא רוצה לבחון אותם ולבדוק האם הם באמת השתנו, והאם הפעם הם ישמרו על האח הקטן שלהם ויגנו עליו מסכנה.
כדי לאלץ אותם להביא את בנימין, יוסף משתמש בטקטיקה חכמה ומאשים אותם: מְרַגְּלִים אַתֶּם. ההאשמה הזו לא הגיעה משום מקום. האחים היו עשרה אנשים חזקים ומרשימים, וזה נראה מאוד מחשיד שקבוצה כזו גדולה מגיעה יחד רק כדי לקנות קצת אוכל. הם גם נכנסו למצרים דרך שערים שונים כדי שלא ישימו לב אליהם, שזו בדיוק התנהגות של מרגלים שאוספים מידע בסתר.
יוסף ממשיך ומאשים אותם ואומר להם כי לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ באתם. הכוונה היא שהוא מאשים אותם שבאו לחפש את נקודות החולשה של מצרים, כמו מקומות שהחומות בהם חלשות ופרוצות, כדי שיוכלו לכבוש את הארץ בקלות. ההאשמה המפחידה הזו גרמה לאחים להיות כל כך מבוהלים, עד שהם בכלל לא העזו לחקור מי הוא השליט המצרי שעומד מולם, וכך יוסף שמר על זהותו בסוד.