יצא לכם פעם לקבל חבילה סגורה ולגלות בתוכה הפתעה שלא ציפיתם לה בכלל? זה בדיוק מה שיוסף מכין לאחים שלו, אבל בצורה מתוחכמת מאוד. יוסף נותן שתי פקודות שונות. קודם כל, פועלים רבים וַיְמַלְאוּ אֶת כְּלֵיהֶם בָּר, כלומר ממלאים את השקים של האחים בתבואה בצורה גלויה ורגילה. אבל אז, יוסף מבקש מאיש סודו האישי לעשות משהו בסתר, הרחק מהעיניים של כולם: וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם. המילה מופיעה ברבים כי היא מתארת את צרורות המטבעות שכל אחד מהאחים הביא כדי לשלם. המשרת מחביא את הכסף עמוק בתוך שקי התבואה. לכן מסופר בלשון יחיד וַיַּעַשׂ לָהֶם כֵּן, כי רק משרת אחד נאמן ביצע את הפעולה החשאית הזו.
למה יוסף מחזיר להם את הכסף? מצד אחד, הוא פשוט רוצה לדאוג למשפחה שלו ולתת להם אוכל בחינם. מצד שני, הוא יודע שכאשר האחים יגלו את הכסף פתאום, הם ייבהלו ויעשו חשבון נפש על המעשים שלהם בעבר.
בנוסף לכך, יוסף מצווה וְלָתֵת לָהֶם צֵדָה לַדָּרֶךְ. צידה היא מזון שמוכן לאכילה מיידית. הרי התבואה שבשקים דורשת טחינה ואפייה, והם זקוקים לאוכל למסע הארוך. אבל יש כאן גם חוכמה גדולה: אם יהיה להם אוכל מוכן, הם לא יצטרכו לפתוח את שקי התבואה הגדולים בדרך, וכך הם לא יגלו את הכסף המוחבא עד שיגיעו הביתה. נתינת האוכל לדרך היא גם מעשה של חסד, שנועד להראות לאחים ששליט מצרים הוא אדם שמאמין בה' ורוצה בטובתם, כדי שירגישו בטוחים לחזור אליו בהמשך.