קרה לכם פעם שרציתם לשמור על משהו יקר מאוד, אבל הבעלים שלו פחד לתת לכם אותו? זה בדיוק מה שקרה לראובן. האחים חייבים לקחת את בנימין למצרים, אבל יעקב אביהם דואג מאוד ופוחד שיקרה לו משהו רע. ראובן, האח הבכור, מנסה לשכנע את אבא שלו לסמוך עליו.
ראובן מבקש מיעקב: תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי. כלומר, תמסור את בנימין לאחריות המלאה שלי, ממש כמו הבטחה חזקה של תקיעת כף. ראובן היה בטוח בעצמו, כי הוא ידע שהוא היה נקי מהחטא של מכירת יוסף, ולכן לא פחד שיקבלו עונש מה' בדרך. כדי להראות עד כמה הוא רציני, ראובן אומר משפט קצת מוזר: אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית. הוא מציע שאם הוא לא יחזיר את בנימין בשלום, יעקב יוכל להעניש את שני הבנים של ראובן.
אבל יעקב לא מקבל את ההצעה הזו בכלל. למה? כי יעקב חושב בלב שזו פשוט בקשה של חוסר חכמה. הרי הנכדים שלו יקרים לו ואהובים עליו בדיוק כמו הילדים שלו, ואיך אפשר בכלל לחשוב על דבר כזה? בסופו של דבר, למרות שראובן התכוון לטובה, יעקב שותק ולא מסכים. הוא עדיין לא סומך על ראובן בגלל טעויות שעשה בעבר. רק מאוחר יותר, כשהאח יהודה יציע לקחת את האחריות על עצמו ולא על הילדים שלו, יעקב יקשיב, כי ההצעה של יהודה הייתה הרבה יותר חכמה והגיונית.