יַעֲקֹב לֹא שָׁלַח את בִּנְיָמִין למצרים משום שהוא אֲחִי יוֹסֵף, הבן היחיד שנותר מרחל ואין לו תמורה, ולכן שמר עליו בביתו תמיד ומנע ממנו לצאת למסעות. חששו המרכזי היה פֶּן יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן, כלומר שמא ימצא את מותו באופן פתאומי ומשונה מחוץ לבית. הפחד מפני היציאה לדרך נבע מהסכנות הטבעיות והרוחניות האורבות בה שאין לסמוך בהן על הנס, וכן מהחשש שזהו גורל המשפחה, שכן גם רחל וגם יוסף מצאו את אסונם בדרכים. ההימנעות מלשלוח אותו אֶת אֶחָיו נבעה מדאגה כנה מפגעי הדרך, או לחלופין מתירוץ שנועד להסתיר חשד סמוי שהאחים יקנאו בבן הזקונים ויפגעו בו כפי שעשו ליוסף.
בראשית, פרק מ״ב, פסוק ד׳
פרשת מקץ
וְאֶת־בִּנְיָמִין֙ אֲחִ֣י יוֹסֵ֔ף לֹא־שָׁלַ֥ח יַעֲקֹ֖ב אֶת־אֶחָ֑יו כִּ֣י אָמַ֔ר פֶּן־יִקְרָאֶ֖נּוּ אָסֽוֹן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.