בראשית, פרק מ״ב, פסוק ח׳

יוסף זיהה את אחיו בקלות משום שציפה לבואם, שמע אותם משוחחים בשפתם וזכר אותם כאנשים בוגרים. מעבר לזיהוי הפיזי, וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת־אֶחָיו גם במובן המוסרי, שכן בחר לראות בהם אחים ולנהוג בהם ברחמים, בניגוד להתנכרותם אליו בעבר. לעומת זאת, וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ בשל שילוב של שינויים חיצוניים וכללי טקס, שכן יוסף עזב אותם כנער וכעת עמד מולם כשליט מצרי מזוקן שנאסר עליהם להישיר אליו מבט. לחסמים אלו נוסף פער פסיכולוגי עמוק, שכן האחים הניחו שהוא אבוד ולא העלו בדעתם שהעבד שמכרו הפך למנהיג האימפריה. הבנתו של יוסף כי זהותו נותרה חסויה לחלוטין היא שהעניקה לו את הביטחון להמשיך בתוכניתו.