האחים מואשמים בגניבת גביע הכסף, ותגובתם המיידית מתאפיינת בפעולה מהירה ונחרצת כדי להוכיח את חפותם.
הפרשנים מסבירים כי הסיבה לכך שהאחים וַיְמַהֲרוּ נבעה מביטחונם המוחלט בכך שלא חטאו. הם ראו בהצעת הפשרה של מנהל בית יוסף, לפיה רק מי שיימצא אצלו הגביע יהפוך לעבד, הצעה טובה והוגנת. מתוך אמונה זו, הם הזדרזו להוריד את השקים ארצה ופתחו אותם בעצמם, כדי לאפשר למנהל הבית לערוך בהם ביקורת וחיפוש, ובכך להסיר מעליהם כל חשד מוקדם ככל האפשר [צרור המור, ביאור שטיינזלץ].
מאחורי הקלעים של פתיחת השקים התרחשה פעולת הסתרה מתוחכמת. כאשר וַיִּפְתְּחוּ אִישׁ אַמְתַּחְתּוֹ, הכסף והגביע שהוטמנו מראש היו מונחים למעשה בפתח השק. כדי שהאחים לא יבחינו בהם מיד עם הפתיחה ויבינו שמדובר בעלילה מתוכננת, מנהל הבית דחף בזריזות את החפצים העליונים אל תחתית השק, ורק אז החל לחפש ביסודיות. פעולה זו נועדה ליצור מראית עין של חיפוש אותנטי, כך שכאשר הגביע יימצא לבסוף, ייראה הדבר כמציאה מקרית ולא כהטמנה מכוונת [שפתי כהן].
מהיבט הנוסח והכתיב של הפסוק, ישנה התייחסות למילה וַיּוֹרִדוּ. על פי מסורת הכתיב המדויקת, המילה נכתבת עם האות וי"ו לאחר היו"ד הראשונה, אך היא חסרה את האות יו"ד השנייה שהייתה אמורה להופיע לפני האות דל"ת [מנחת שי].