תחשבו על רגע שבו הייתם ממש מודאגים, ופתאום קיבלתם בשורה כל כך טובה ומשמחת שפשוט רציתם להגיד תודה ענקית מכל הלב. זה בדיוק מה שהרגיש המלך יהושפט. אחרי שהוא והעם התפללו, הם קיבלו נבואה שעודדה וחיזקה אותם מאוד. המלך רצה להביע את התודה העמוקה שלו לה׳ על התשובה הזו. לכן, הוא עשה פעולה של הודיה: וַיִּקֹּד, כלומר הוא כיפף את הראש שלו, ומיד אחר כך השתחווה אַפַּיִם אָרְצָה, שזה אומר שהוא השתחווה השתחוויה מלאה עד שהפנים שלו ממש נגעו בקרקע. כשכל האנשים מיהודה ומירושלים שהתאספו שם ראו את המלך, הם הלכו בעקבותיו, וכולם יחד נפלו על פניהם והשתחוו לה׳.
דברי הימים ב, פרק כ׳, פסוק י״ח
וַיִּקֹּ֧ד יְהוֹשָׁפָ֛ט אַפַּ֖יִם אָ֑רְצָה וְכׇל־יְהוּדָ֞ה וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֗͏ִם נָֽפְלוּ֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֖ת לַיהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.