תארו לעצמכם מצב שבו אתם סגורים בתוך עיר גדולה, ואף אחד לא יכול לצאת ממנה או להיכנס אליה במשך תקופה ארוכה מאוד. זה בדיוק מה שקרה לירושלים. המילים וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר מסבירות שהעיר עמדה סגורה ומסוגרת, בזמן שחיילי האויב מקיפים אותה מכל הכיוונים. המצב הזה נמשך ברציפות שנתיים שלמות, עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה, כלומר עד השנה האחת עשרה למלכותו של המלך צדקיהו. בגלל שהמצור נמשך זמן רב כל כך, נגמר האוכל ונוצר רעב כבד בתוך העיר. השומרים שהגנו על ירושלים היו כל כך חלשים מהרעב, שכאשר האויב הצליח לבסוף לפרוץ את החומה, הם כבר לא יכלו להתנגד לו. המצור היה כל כך ארוך ומייגע, עד שייתכן כי מלך בבל, נבוכדנאצר, החליט לעזוב את המקום ולעבור לעיר אחרת בשם רבלה. הוא השאיר את הצבא שלו מאחור, תחת הפיקוד של שר הצבא נבוזראדן, כדי שימשיכו להקיף את העיר עד שיצליחו להיכנס פנימה.
מלכים ב, פרק כ״ה, פסוק ב׳
וַתָּבֹ֥א הָעִ֖יר בַּמָּצ֑וֹר עַ֚ד עַשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ צִדְקִיָּֽהוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.