לאחר המערכה הצבאית, מופיע אִישׁ בָּא מִן הַמַּחֲנֶה של שאול לפני דוד כשהוא נושא סממנים של אובדן וכניעה. אף שקיימת מסורת המזהה אדם זה כדואג, יש הדוחים זיהוי זה. מראהו החיצוני, שבו וּבְגָדָיו קְרֻעִים וַאֲדָמָה, כלומר עפר, עַל רֹאשׁוֹ, נועד לבטא סימני אבל. מיד בְּבֹאוֹ אל דוד, וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ לפניו מתוך הכרה בו כמושל.
שמואל ב, פרק א׳, פסוק ב׳
וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י וְהִנֵּה֩ אִ֨ישׁ בָּ֤א מִן־הַֽמַּחֲנֶה֙ מֵעִ֣ם שָׁא֔וּל וּבְגָדָ֣יו קְרֻעִ֔ים וַאֲדָמָ֖ה עַל־רֹאשׁ֑וֹ וַֽיְהִי֙ בְּבֹא֣וֹ אֶל־דָּוִ֔ד וַיִּפֹּ֥ל אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.