שאול המלך מסתובב לאחור בשדה הקרב, וַיִּפֶן אַחֲרָיו, מבחין בנער וקורא לו כדי לבקש ממנו להמיתו. שאול מסביר כי אף שעדיין נותרה בו נשמה, ייסורי המוות כבר דבקו בו והוא מבקש את מותו משום שאחזני השבץ. עיכוב זה במותו מוסבר כחולי ממית בעקבות נפילתו על החרב, או כתוצאה משריון משובץ שלבש אשר מנע מהנשק לחדור לגופו ולסיים את חייו בקלות. הסבר מציאותי נוסף הוא שפרשי האויב כבר השיגו והקיפו אותו, ויש הרואים במצבו עונש רוחני על הריגת כוהני נוב שלבשו כתונת תשבץ.
שמואל ב, פרק א׳, פסוק ז׳
וַיִּ֥פֶן אַחֲרָ֖יו וַיִּרְאֵ֑נִי וַיִּקְרָ֣א אֵלַ֔י וָאֹמַ֖ר הִנֵּֽנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.