חשבתם פעם מה קורה כשהאח הבכור במשפחה מאבד את התפקיד המיוחד שלו? בדרך כלל, הבן הבכור זוכה בשני דברים חשובים: גם להיות המנהיג וגם לקבל חלק כפול בירושה. אבל בגלל מעשים שעשה ראובן, שהיה הבכור, הזכויות האלה נלקחו ממנו וחולקו בין שני אחים אחרים.
האח הראשון הוא יהודה. למרות שהוא לא היה הבכור, יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו. כלומר, האישיות שלו הייתה הכי בולטת וחשובה, והוא התגבר על שאר אחיו וזכה בכתר המלוכה, ממש כמו שאביו יעקב דימה אותו לאריה חזק. בגלל זה הוא נבחר וּלְנָגִיד, שזה אומר מלך ומנהיג שדואג לעם ומוביל אותו. בגלל שהתפקיד של מלך הוא כל כך מכובד וחשוב, יהודה מוזכר לפני כולם.
אבל מה עם החלק השני של התפקיד? וְהַבְּכֹרָה לְיוֹסֵף. יוסף הוא זה שקיבל את הזכות המיוחדת של הבכור, שהיא לקבל פי שניים בנחלה. זה בא לידי ביטוי בכך ששני הבנים של יוסף נחשבו לשבטים נפרדים, וכל אחד מהם קיבל שטח עצמאי משלו בארץ ישראל.