יצא לכם פעם לעשות דרך ארוכה מאוד רק כדי לפגוש אדם מיוחד וחכם ששמעתם עליו רבות? זה בדיוק מה שקרה בסיום הביקור של מלכת שבא אצל שלמה המלך. לפני שהיא חוזרת הביתה, המלך מעניק לה אֶת כָּל חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה. הוא ענה לה על כל החידות הקשות, נתן לה עצות טובות והעניק לה חכמה שאף אחד אחר בעולם לא יכול היה לתת לה.
אך שלמה לא הסתפק רק בתשובות. הוא נתן לה גם מתנות מִלְּבַד אֲשֶׁר נָתַן לָהּ, כלומר דברים מיוחדים שהוא יזם מעצמו. הוא נתן לה פירות וגידולים שקיימים רק בארץ ישראל ולא היו בארץ שלה, וגם העניק לה מתנות בחזרה על השפע הגדול שהיא הביאה לו כשהגיעה. כל הנתינה הזו נעשתה כְּיַד הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בנדיבות עצומה ובשפע רב שמתאימים למלך חשוב כל כך.
בסוף המפגש, וַתֵּפֶן וַתֵּלֶךְ לְאַרְצָהּ. ציון העובדה הזו בא ללמד אותנו משהו חשוב: המלכה לא יצאה למסע טיולים בארצות השונות, אלא עשתה את כל הדרך הארוכה הזו אך ורק בשביל לפגוש את שלמה. ברגע שקיבלה את התשובות שחיפשה, היא פנתה מיד בדרך הישרה וחזרה לארצה.