תארו לעצמכם שאיבדתם משהו מאוד יקר ואתם לא יודעים היכן לחפש, או שאתם פשוט זקוקים לעצה טובה וחכמה. למי הייתם פונים בתקופת התנ"ך?
כאן הסיפור שלנו עוצר לרגע כדי להסביר לנו משהו מעניין על מנהגי העבר. פעם, כשאדם רצה לִדְרוֹשׁ אֱלֹהִים, כלומר להתייעץ ולשאול מה ה׳ מציע לו לעשות, הוא היה הולך לאיש מיוחד שנקרא רֹאֶה. השם הזה ניתן לו כי היה לו כוח מיוחד מאת ה׳ לראות את העתיד. הוא היה מקשיב לאנשים ועוזר להם בבעיות היומיום הפרטיות שלהם, והם מצידם היו מביאים לו מתנה קטנה כאות תודה על הזמן שהקדיש להם.
אבל עם השנים, השם והתפקיד השתנו, והתחילו לקרוא לאיש הזה נָּבִיא. המילה הזו קשורה לדיבור, ולכן התפקיד העיקרי של הנָּבִיא היה להשמיע דברים ולדבר אל כל העם יחד. הוא כבר לא עסק רק בבעיות פרטיות של יחידים, אלא הגיע בשליחות של ה׳ כדי להעביר מסרים חשובים לכולם, ללמד את העם כיצד להתנהג ולהזכיר להם לתקן את המעשים שלהם כשהם טועים.