יצא לכם פעם לעשות משהו רק מתוך הרגל, בלי שבאמת התכוונתם אליו? בחגים, בני ישראל היו עולים לבית המקדש כדי לראות פני, כלומר להגיע ולהיראות לפני ה׳, ממש כמו אדם שבא לבקר מלך חשוב. הם היו עומדים בתוך חצרי, שזו החצר של בית המקדש, כי רק לכוהנים היה מותר להיכנס פנימה אל ההיכל עצמו. אבל ה׳ ראה שהם מגיעים בלי כוונה אמיתית בלב. הם באו רק בגלל שכך הם התרגלו, בלי יראה ובלי רצון אמיתי לשוב בתשובה. לכן, ה׳ מסביר להם שההגעה שלהם היא לא מצווה ולא כבוד. כשהם באים בלי כוונה טובה, ההליכה שלהם נחשבת כמו רמוס, שזו דריכה ופסיעה מיותרת שרק מלכלכת ומקלקלת את אבני המקדש. ה׳ מבהיר להם שהיה עדיף שלא יגיעו בכלל ולא יביאו קורבנות, מאשר שיבואו עם גוף נוכח אבל עם לב שנמצא במקום אחר לגמרי.
ישעיהו, פרק א׳, פסוק י״ב
כִּ֣י תָבֹ֔אוּ לֵֽרָא֖וֹת פָּנָ֑י מִֽי־בִקֵּ֥שׁ זֹ֛את מִיֶּדְכֶ֖ם רְמֹ֥ס חֲצֵרָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.