ישעיהו, פרק א׳, פסוק כ״ג

קרה לכם פעם ששיחקתם משחק וגיליתם שהשופט בעצמו מרמה ועוזר רק למי שנותן לו משהו בתמורה? זה מרגיש הכי לא הוגן בעולם. הנביא מסתכל על החברה וממש כמו רופא שמגלה מה שורש המחלה, הוא מבין שהבעיה מתחילה בהנהגה. הוא אומר להם שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים, כלומר המנהיגים עזבו את הדרך הישרה והפכו ללא ממושמעים. במקום לתקן את המצב, הם וְחַבְרֵי גַּנָּבִים, השופטים והשרים מעלימים עין מהפושעים, לא מענישים אותם, ובתמורה מקבלים מהם בשקט חלק מהגזל. המערכת כולה התקלקלה, עד שכֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד ואין מנהיג שלא אוהב לקבל כסף כדי לעשות הנחות. בנוסף, כל שופט הוא וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים, כלומר רודף אחרי תשלומים וטובות, ושופטים מבטיחים לעזור זה לזה במשפט תמורת כסף. בגלל שבית המשפט עובד רק בשביל מי שיכול לשלם, האנשים החלשים ביותר נשארים בלי הגנה. לכן יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ, השופטים לא מגינים על היתום כי אין לו כסף לשלם להם. וכאשר האלמנה רואה שהיתום יוצא מבית המשפט בידיים ריקות למרות כל המאמצים שלו, היא מבינה שאין לה שום סיכוי. בגלל זה וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם, היא פשוט מתייאשת מראש, מוותרת על הצדק שמגיע לה ואפילו לא באה לבקש מהם עזרה.