קרה לכם פעם שראיתם מישהו חלש שזקוק לעזרה, ולא הייתם בטוחים איך בדיוק אפשר לתקן את המצב ולעשות צדק? הנביא מסביר לנו צעד אחר צעד איך לבנות חברה טובה והוגנת שבה כולם שומרים אחד על השני.
בהתחלה הוא אומר לִמְדוּ הֵיטֵב. הכוונה היא לא ללמד אחרים, אלא ללמד את עצמנו. אנחנו צריכים להתרגל לעשות מעשים טובים, להתרחק מדברים רעים, וללמוד איך להתנהג נכון אחד עם השני. לאחר מכן הוא פונה אל השופטים ואומר דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט. השופטים לא צריכים רק לחכות שיבואו אליהם, אלא לחקור ולבדוק היטב כדי לגלות מי צודק ולעצור אנשים שמנצלים אחרים.
הנביא ממשיך ומבקש אַשְּׁרוּ חָמוֹץ. המילה חָמוֹץ מתארת אדם מסכן שפגעו בו או שלקחו את הרכוש שלו. התפקיד של השופטים הוא לחזק אותו, ליישר את המצב שהתקלקל, להדריך אותו ולעזור לו לקבל בחזרה את מה ששלו.
בסוף, הנביא מזכיר את האנשים שהכי קשה להם להגן על עצמם. הוא אומר שִׁפְטוּ יָתוֹם. בגלל שליתום קטן אין כוח לדרוש את מה שמגיע לו, השופטים חייבים לפסוק את הדין עבורו ולשמור על הזכויות שלו, שהן בדרך כלל די ברורות. אבל לגבי האלמנה, הנביא אומר רִיבוּ אַלְמָנָה. למה דווקא לריב? כי לפעמים אנשים מתווכחים עם האלמנה ומנסים להתחמק מלתת לה את מה ששייך לה. לכן, השופטים צריכים ממש לטעון את הטענות שלה, לעמוד לצידה באופן פעיל ולא לוותר, עד שהאמת תצא לאור והיא תקבל את הצדק המגיע לה.