יצא לכם פעם לטייל בטבע ולראות עץ ענק ומרשים שפתאום התייבש ואיבד את כל העלים שלו? מכיוון שבעבר בני ישראל בחרו לעבוד עבודה זרה דווקא סביב עצים וגנים, התוצאה של המעשים שלהם קשורה בדיוק לאותם דברים.
הנביא אומר להם כִּי תִהְיוּ כְּאֵלָה נֹבֶלֶת עָלֶהָ. עץ האֵלָה הוא עץ גדול ויפה, אך כשהוא משיר את עליו הוא נראה יבש וחסר חיים. המילה נֹבֶלֶת מתארת עץ עייף שאיבד את הרעננות שלו בגלל חום או קור, והמילה עָלֶהָ מתכוונת לכל העלים של העץ יחד. העם חשב שלעצים יש כוח עצמאי, ולכן הם יאבדו את הכוח שלהם ויישארו חלשים, ממש כמו עץ בשלכת.
הנביא ממשיך ומשווה אותם למצב של וּכְגַנָּה אֲשֶׁר מַיִם אֵין לָהּ. בני ישראל האמינו שהעבודה הזרה מביאה גשם וברכה לגנים שלהם. לכן, הם יהיו כמו גן שאין בו מים להשקות את הזרעים והכול בו מתייבש, כי הם התרחקו מהשגחתו ומהגנתו של ה'.
אבל בתוך הדברים האלה מסתתרת גם הבטחה נפלאה. ממש כמו שעץ שמשיר את עליו בחורף מצמיח עלים חדשים ורעננים באביב, וכמו שגן יבש חוזר לפרוח כשמשקים אותו, כך גם מובטח לעם ישראל שבסופו של דבר הם יחזרו לארצם ויפרחו בה מחדש.