תארו לעצמכם מקום שבו כולם מתפרנסים בזכות נהר אחד גדול, ויום אחד הנהר הזה פשוט מתייבש לגמרי. במצרים העתיקה, מכת היובש בנהר פגעה קשה מאוד באנשים שנקראים עֹבְדֵי פִשְׁתִּים. אלו הפועלים שמגדלים את צמח הפשתן על גדות הנהר ומכינים ממנו חוטים לבגדים. כדי לעבד את הפשתן צריך להשתמש בכמויות עצומות של מים, וכשאין מים, פשוט אי אפשר להמשיך לעבוד. בגלל המצב הזה הפועלים וּבֹשׁוּ, כלומר התאכזבו מאוד והרגישו בושה, כי הם איבדו את התקווה שלהם להרוויח כסף. הם כבר לא יכלו להכין שְׂרִיקוֹת, שזה פשתן נקי שעבר סירוק במסרק מיוחד כדי להפריד את החוטים שלו מכל הפסולת. בנוסף אליהם, נפגעו גם האנשים שמכינים חוֹרָי, שזה רשתות לדייג שעשויות מהמון חורים קטנים. הרי כשהנהר יבש ואין בו מים, גם אין בו דגים, ולכן גם מכיני הרשתות נשארו חסרי עבודה ועצובים.
ישעיהו, פרק י״ט, פסוק ט׳
וּבֹ֛שׁוּ עֹבְדֵ֥י פִשְׁתִּ֖ים שְׂרִיק֑וֹת וְאֹרְגִ֖ים חוֹרָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.